עובדות מעניינות על גרמניה

מאמר זה הוא סוג של תרפיה –  זה הזמן לקחת פסק זמן מהמרוץ אחרי המסמכים, פקידים ומילים ארוכות בגרמנית ולהנות מידע כללי על החיים בגרמניה. 

אציג עובדות מעניינות על גרמניה, כאלו שגיליתי רק אחרי שעברתי ושלא תמיד מדוברים, אם כן הפתיעו אותי במהלך השנים או שהיוו שוק תרבותי או שהנם שונים לחלוטין מהמוכר בארץ. תהנו!

זיקוקים בסילבסטר

באמת שהיה לנו מזל – כמה ימים לפני השנה האזרחית החדשה חבר הזהיר אותנו מפני יום הקרב שהולך לבוא. זה הולך ככה: שלושה ימים לפני הסילבסטר אפשר לקנות נפצים וזיקוקים ממגוון סוגים, גדלים ומינים בסופרים. בערב הסילסבטר זה מתחיל. ילדים, נערים ומבוגרים מסתובבים ברחובות וחוגגים את הסילבסטר ע"י הדלקת נפצים ברחובות עד לשעות הקטנות של הלילה. התחושה היא שמתחוללת בחוץ מלחמה בין משפחות פשע אבל בתאכלס זהו המנהג המקומי ומשונה לחגוג את בוא השנה החדשה (לצד הרבה בירה).

למחרת (ראשון לינואר יום חופש במדינה, הכל סגור) – כל הרחובות מטונפים משאריות נפצים ואבק שריפה.

ולמחרת (שני לינואר) – בבוקר הכל נקי ומצוחצח, כמו שאוהבים בגרמניה.

לשמחתנו הרבה בשנת 2020 היה איסור גורף על מכירת נפצים וזאת כדי לצמצם התקהלויות לקראת השנה החדשה. לפחות יצא משהו אחד טוב מהקורונה הזאת…

גרמניה היא הכלכלה הרביעית בגודלה כבעולם במונחי GDP, אחרי ארה"ב, סין ויפן.

וזה ככה מאז שנות השישים – נתון מדהים לכל הפחות. אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הייתה מדינה מחורבת לחלוטין, רוב עריה היו ערמת חורבות, 12% מהאוכלוסייה מתה והתעשיה שלה כמעט הושמדה לחלוטין. אמנם מערב גרמניה זכתה לתמיכה נדיבה של ארה"ב כדי לזכות בבת ברית אירופאית במסגרת המלחמה הקרה. אבל עדיין מדובר על מהפך כלכלי וחברתי אדיר שהמדינה עברה השנים שלאחר המלחמה ושהביא את המדינה להצלחות כבירות רק 15 שנה אחרי תבוסה מוחצת. מפנה זה מכונה הנס הכלכלי של גרמניה.

אתגרים דמוגרפים בגרמניה

אוכלוסיית גרמניה היא אחת הזקנות בעולם. כדי לסבר את האוזן, נכון לשנת 2020 הגיל החיצוני במדינה הוא 47.3. בישראל לשם השוואה הגיל הציוני הוא 30. נכון לשנת 2020 חיים בגרמניה לא מפחות מ20,000 איש בני 100 ומעלה, ומספר בני 65 ומעלה גדול ממספר בני 30 ומטה. כשתסתובבו במדינה (ובטח אם תכנסו לסופרמרקט) באופן כללי לא תראו הרבה ילדים, זאת משום שלמשפחה גרמנית ממוצעת יש 1.57 ילדים (בישראל 3.1). המשמעות היא פשוטה – ללא הגירה למדינה, האוכלוסייה בגרמניה מצטמצמת. ואכן רק בזכות גלי הגירה מכובדים בעשורים האחרונים הצליחה גרמניה לשמור פחות או יותר על גודל אוכלוסייתה. כדי לתמרץ משפחות להביא ילדים לעולם, גרמניה מציעה למשפחות תנאים מפליגים ביותר בדמות דמי הורות וקצבת ילדים.

דיאלקטים בגרמניה

תארו לכם שבכל מחוז בארץ היו מדברים גרסה אחרת של השפה העברית – ככה זה בדיוק בגרמניה. במחוזות שונים במדינה מדברים בגרסה אחרת של גרמנית, שקרויה דיאלקט, שהיא השפה המקומית שהתפתחה לאורך מאות השנים באותו המקום. לעיתים הדיאלקטים שונים כה שונים זה מזה שאדם הנולד בנירנברג לדוגמה עלול שלא להבין את הדיאלקט המדובר בשטוטגארד. למזלנו (ולמזל הגרמנים) יש גרמנית סטנדרטית המכונה Hochdeutsch אותה מדברים בכל גרמניה, והיא למעשה הדבק שמקשר בין האוכלוסיות והשפה הרשמית במדינה. ניסיתי פעם לדבר עם גרמניה בעבודה שדוברת רק דיאלקט פרנקוני, זה היה חסר סיכוי… פשוט שפה אחרת.

מזרח ומערב גרמניה

לאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה התפצלה ל4 אזורי שליטה תחת רוסיה, צרפת, בריטניה וארה"ב. לאחר מספר שנים שלושת אזורי השליטה של מדינות המערב התאחדו ויצרו את מערב גרמניה. משנת 1948 ועד לנפילת מסך הברזל התקיימו למעשה שתי מדינות – מערב גרמניה העשירה, המודרנית והקפיטליסטית שזכתה לתמיכת המערב ומזרח גרמניה הענייה שסבלה תחת שלטון קומוניסטי אכזר. יותר מ4 עשורים שתי המדינות חיו זו לצד זו תחת משטרים הפוכים לחלוטין ובשנת 1990 התאחדו למדינה אחת. למרות מאמצים כבירים לצמצם את הפערים בין מערב ומזרח גרמניה, גם כיום מזרח גרמניה נחשבת לענייה, חלשה וזקנה ביחס למערב גרמניה. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים, החל מתוחלת חיים, רמת מחיה והשכלה, אפשרויות תעסוקה, תשתיות ועוד. בתמונה למטה תוכנית להתרשם מהבדלים ברמת התאורה ביום ובלילה.

תצלום לווין של גרמניה בלילה. מקור

מערכת הבריאות בגרמניה היא מהמתקדמות בעולם, אבל…

היא לא דיגיטלית בעליל ומוגבלת עקב חוקי פרטיות נוקשים. כאשר תלכו לטיפול אצל רופא מסויים, המידע הרפואי יישאר במערכות מחשוב שלו בלבד ולא ישותף עם אף גוף אחר. אם לדוגמה רופא X יפנה אתכם לרופא Y, לרופא Y לא תהיה גישה לבדיקה אצל רופא X ולמעשה יסמוך על התיאור והמידע שאתם מוסרים. בנוסף, את התורים קובעים ע"י שליחת אימייל או טלפון למזכירה – אין אפשרות לקבוע תור באינטרנט.