רילוקיישן לגרמניה עם ילדים – האתגרים וההזדמנויות

מתכננים רילוקיישן לגרמניה עם משפחה? הגירה למדינה זרה מאתגרת כשלעצמה, וקל וחומר מורכבת יותר ילדים. תצטרכו להסתדר במדינה זרה עמוסה בתלאות בירוקרטיות, וללא סיוע של משפחה ומעגל חברים כפי שהתרגלתם בישראל. למצוא גן, דירה, להתמודד עם השפה הגרמנית ולהבין את מערכת החינוך והבריאות הם חלק מהאתגרים הצפויים לכם בדרך.

יחד עם זאת, רילוקיישן לגרמניה עם ילדים זוהי הזדמנות נהדרת לגלות עולם, ללמוד תרבות ושפה חדשה ולהעשיר את עולמם של הילדים. גרמניה דורגה לאחרונה כאחת מ10 מדיניות הידידותיות ביותר לגידול ילדים, ומניסיון אישי אומר שגרמניה בהחלט זוכה לטייטל.

כדי להתמודד עם המכשולים המרכזיים הכנתי רשימת נושאים שיש לטפל בהן לאחר ואחרי המעבר. תכנון נכון, טיפול באדמניסטרציה בעודכם בארץ ולמידת השפה תרכך את נחיתתכם ותאפשר לכם להסתגל למקום החדש.

בירוקרטיה, טיפסולוגיה ומציאת דירה

אחד הנושאים שכדאי לטפל בהן לפני המעבר (במידה ואינכם אזרחי אחת מדינות האיחוד) הוא הוצאת ויזה. תהליך הוצאת הויזה יכול גם להיעשות לאחר נחיתתכם בגרמניה, שכן ישראלים יכולים לשהות 3 חודשים במדינה כתיירים. אך כמו כל תהליך בירוקרטי והסיכונים הנלווים, במיוחד כשמדובר על משפחה עם ילדים – עדיף מוקדם מאשר מאוחר.

באתר של שגרירות גרמניה בישראל תוכלו למצוא מידע מפורט לגבי איזה ויזה באפשרותכם להוציא. שימו לב שבני משפחתכם יוכלו לשהות בגרמניה תחת ויזה איחוד משפחות, ועליכם לוודא שהויזה הראשית מאפשרת למשפחתכם להצטרף אליכם. סיבות סטנדרטיות לויזה כגון לימודים גבוהים ועבודה תחת Blue-Card מאפשרות לבני משפחתכם להגר אתכם, בעוד ויזות אחרות כגון חיפוש עבודה אינן מאפשרות. באופן כללי בני זוג יכולים לעבוד תחת ויזת איחוד משפחות וזוהי הטבה ענקית שרוב מדינות אירופה אינן מעניקות.

לטובת הוצאת ויזה תדרשו להוכיח את זהותכם וזהות בני משפחתכם. לצורך כך תצטרכו להנפיק דרכונים לכולם, להציג תעודת נישואים מקורית עם חותמת אפוסטיל, תעודת נישואים מתורגמת לגרמנית, תעודות לידה מתורגמות לאנגלית עם חותמת אפוסטיל (אפשר להוציא במשרד החוץ בירושלים). באפשרות השגרירות לבקש מסמכים נוספים, כדאי תמיד להתעדכן באתר שגרירות גרמניה בישראל וגם לטפל בנושא בעודכם בארץ ובכך לחסוך מרוץ עכברים אחרי מסמכים שנותרו בארץ לאחר הרילוקיישן לגרמניה.

במידה ואין לכם אזרחות אירופאית ואתם מהגרים לגרמניה לטובת לימודים, תצטרכו לפתוח חשבון חסום ולהפקיד בו סכום מינימלי של 10,332 אירו. הסכום הזה הוא ליחיד ובד"כ מבקשים ממשפחות יותר. מאיתנו ביקשו 14,460 אירו בשנת 2019.

בנוסף לפני המעבר תרצו למצוא דירה להשכרה. זהו אתגר לא פשוט בעיקר בערים הגדולות כגון ברלין, מינכן ופרנקפורט ובמאמר הנ"ל פירטתי איך לדעתי כדאי לגשת לנושא. אפשרות נוספת ויקרה היא למצוא דירה זמנית \ AIRBNB \מלון וכדומה עד שתמצאו דירה קבועה. רק כאשר תחתמו על חוזה שכירות כשר תוכלו להירשם בעירייה ולהתחיל את שהותכם הרשמית בגרמניה.

מערכת החינוך בגרמניה

מערכת החינוך בגרמניה מדורגת בטופ 5 בעולם והנה חינמית לגילאי 6 עד 18. לצד בתי הספר הממלכתיים בהם שפת הלימוד היא בגרמנית, בגרמניה ישנם בתי ספר פרטיים בהם שפת הלימוד היא אנגלית. זוהי אפשרות עבורכם אם אינכם מתכנוונים להשתקע במדינה, רוצים להעשיר את האנגלית של ילדכם, ובאפשרותכם לממן בית ספר פרטי.

השיטה מעט שונה מהנהוג בארץ. ראשית, גן ילדים אינו חובה למרות שרוב הגרמנים כן שולחים את ילדיהם לגן הילדים. בית ספר יסודי (Grundschule) מתקיים מכיתה א' עד ד' ובזמן זה כל התלמידים לומדים את אותו החומר. לאחר מכן הילדים יכולים ללכת ל3 מסגרות חינוכיות שונות בהתאם ליכולתם האקדמיות ורצונותיהם של הוריהם:

• Hauptschule (כיתה ה' עד ט') – חומר נלמד בקצב איטי בהכוונה למקצועות הדורשים מיומנויות מקצועיות. בסיום הלימודים התלמידים יכולים לבחור להמשיך במסגרות שונות ו\או במשרה חלקית כחלק מהתמחות במקצוע הנלמד עד לגיל 18.
• Realschule (כיתה ה' עד י') – חומר נלמד בקצב בינוני ובהכוונה לבתי ספר מקצועיים גבוהים. כיום ניתן לעבור מה Realschule לגמנסיום.
• Gymnasium (כיתה ה' עד יב' או יג') – החומר נלמד בצורה מהירה ומעמיקה ונועדה להכין את התלמידים ללימודים אקדמיים.

קצת על מצב הגנים בגרמניה

ברוב המחוזות בגרמניה, קשה מאד למצוא מקום פנוי בגנים. הביקוש גדול בהרבה מההיצע, ופשוט אין מספיק גני ילדים וגננות. אם אתם עוברים לגרמניה עם ילדים קטנים בגילאי גן, אני ממליץ להכין את עצמכם נפשית לחיפושים נרחבים אחרי גן ילדים. בערים הגדולות המצב חמור אפילו יותר, ובברלין אימהות רושמות את ילדיהם לגני ילדים כשיש להן אישור ראשון מהרופא שהן בהריון. כדי לסבר את האוזן, תחילה חשבנו לעבור לברלין ושלחתי מייל ליותר מ40 גני ילדים ברחבי העיר. הרוב לא ענו, ואלו שכן ענו אמרו שיש רשימת המתנה של שנתון או שניים.

זה לא אומר שלא תצליחו למצוא מקום, אך תצטרכו להשקיע הרבה מאמצים כדי למצוא פתרונות. המלצתי היא לפעול בדרכים הבאות:

• ליצור קשר עם כל הגנים הרלוונטיים לאזור מגוריכם באמצעות אימייל חביב שמספר עליכם עם תמונה משפחתית מנצחת. תפעילו את קסמכם האישי כדי לבלוט מעל מאות האימיילים שהגנים מקבלים.
• ליצור אקסל ולעקוב אחרי התשובות ולעשות Follow up, להירשם לרשימות המתנה.
• לברר פתרונות עם ישראלים שכבר גרים בעיר היעד. לדוגמא: קבוצת פייסבוק של ישראלים בברלין, ישראלים במינכן, ישראלים בפרנקפורט. בגדול בכל עיר גדולה תמצאו ישראלים וקבוצת פייסבוק בהתאמה.
• לברר האם יש אפשרויות של Tagesmutter (מסגרת חינוכית קטנה בבית של מטפלת) או מטפלת פרטית.

לפנות מניסיוננו במספר גנים, הגנים בגרמניה הם נהדרים. הגננות והמתקנים ברמה גבוהה ובאופן כללי יש השקעה של כל המערכת בהתפתחות והחינוך של הילדים.

המערכת הבריאות בגרמניה

כחלק מהצ'ק ליסט, חשוב לדאוג לביטוח בריאות בתוקף לכל המשפחה, כאשר ביטוח פרטי או ציבורי יכסה את כל הביקורים אצל הרופא עם הילדים (ואם הילדים שלכם קטנים – יהיו הרבה כאלה. חיים שכאלה 🙂 . בביקור הראשון אצל רופא הילדים תקבלו פנקס חיסונים בינלאומי (אם אין לכם כזה) וגם חוברת מעקב התפתחות. בגרמניה אין טיפת חלב – כל הבדיקות והחיסונים מתבצעים במרפאת הילדים שתבחרו.

כל ילד זכאי על פי חוק לעבור בדיקות  U1, U2 … U11, J1,J2 בהם הרופא יבדוק את ילדכם בהתאם לגילו. בשלוש שנים הראשונות מתקיימות מרב הבדיקות ומשם התדירות פוחתת לבדיקה בכל כמה שנים. פרטים נוספים בנושא שגרת בדיקות התפתחות לילדים בגרמניה תוכלו לקרוא כאן.

שגרת החיסונים בגרמניה דומה מאד זאת שבארץ. לפני המעבר לגרמניה ביררנו עם רופא ישראלי בהיידלברג והוסבר לנו שההבדלים העיקריים הם בלוחות הזמנים (חלק מהחיסונים בגרמניה כגון מנה שניה של MMRV ניתנים מוקדם יותר) ושני חיסונים עיקריים שמקובל לתת בגרמניה: מנינגוגוקוס סי ודלקת מוח המועברות ע"י קרציות (בדרום גרמניה). בכל מקרה חובה עליכם להציג לרופא הילדים את פנקס החיסונים של ילדכם כדי שימליץ לכם כיצד להשלים את חיסונים. לשגרת החיסונים בגרמניה.

התמודדות עם השפה הגרמנית

אתחיל בלא מובן מאילו – רכישת שפה נוספת אצל ילדכם היא לדעתי המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק להם במסגרת הרילוקיישן. אוכל לשתף מניסיוני מניסיוני אישי – שתי בנותיי דוברות עברית וגרמנית וזה מעשיר את עולמן בצורה יוצאת דופן. הקלות בהן הן מנתרות בין שפה אחד לשנייה, המבטא והצלילים שהן מפיקות, היכולת לתקשר בצורה יעילה ואינטואיטיבית בשתי השפות פשוט מעוררת השראה.

כיום יש קונצנזוס מדעי שלרכישת שתי שפות במקביל ובמיוחד עד הגיל הקריטי יתרונות רבים. אצטט מנייר עמדה של האגודה לקלינאי תקשורת:

"לדו-לשוניות יתרונות רבים: רגשיים, חברתיים, תרבותיים וקוגניטיביים. היא אינה משפיעה לרעה על ההתפתחות ואינה מזיקה. נהפוך הוא, דו-לשוניות מאפשרת לאדם להיחשף ולתפקד בשתי תרבויות שונות בו-זמנית. כמו כן, היא מזמנת תקשורת טבעית, רגשית ועשירה … במהלך החיים, דו-לשוניות מאפשרת הזדמנויות רבות יותר בתחום החברתי, הלימודי והתעסוקתי. בנוסף, בחלק מהמחקרים נמצא כי לילדים דו-לשוניים יש יתרון על פני החד-לשוניים במטלות של יכולת מטה-לשונית ובגמישות מחשבתית."

כמובן שההתחלה איננה פשוטה. לא פשוט לילד להתיידד ולשחק עם חברים שאינם דוברים את שפתו. סיטואציה זו יוצרת רגרסיה אצל חלק מהילדים ומשך קליטת השפה היא מאד אינדיבידואלית ותלויה בנכונות ופתיחות של הילד לרכוש את השפה, וגם בגישה של ההורים. במידה ויש לכם חשש שילדכם יתקשה לרכוש את השפה, תוכלו לנסות לחשוף את הילד לשפה עוד לפני הרילוקיישן או לפנות לאנשי מקצוע שיסייעו.

עבורכם ההורים, ייתכן שהמסע ללימוד גרמנית יהיה קשה יותר מילדכם שסופגים את השפה באופן טבעי. תצטרכו ללמוד את השפה כסט של חוקים, להבין חוקי דקדוק ולשנן אוצר מילים. המזל שלנו הישראלים הוא שיש קווי דמיון בין עברית לגרמנית וגם בין אנגלית לגרמנית מה שמסייע לנו לרכוש את השפה. יתרה מכך, נוכחתי לדעת בעת לימודי הגרמנית שהמבטא שלנו בכלל לא נורא, ושהצלילים שאנחנו מפיקים בשפה העברית לעיתים דומים לצלילים הייחודיים בשפה הגרמנית. עוד על כיצד ללמוד גרמנית ביעילות.

הטבות למשפחות בגרמניה

רילוקיישן לגרמניה עם ילדים טומן בחובו יתרונות רבים. גרמניה היא מדינה בטוחה מאד עם רמת אלימות ופשיעה נמוכים, כך ששוררת תחושת ביטחון האישי מרוב חלקי המדינה. בנוסף, גרמניה סובלות שנים רבות ממשבר דמוגרפי חמור בו האוכלוסייה מזדקנת ומצטמקת. כדי לסבר את האוזן, החל משנת 2019 חיים במדינה יותר בין 60+ מאפשר 30-. גרמניה מציעה הטבות כלכליות מרחיקות לכת למשפחות עם ילדים וזאת על מנת לתמרץ את אוכלוסייתה להביא ילדים לעולם.

לאחר רישום בעירייה והסדרת מעמדכם החוקי בגרמניה תהיו זכאים לקצבת ילדים, Kindergeld ע"ס 219-250 אירו לכל ילד, וזאת ללא קשר למצבכם התעסוקתי או האישי. אם הגעתם עם תינוק בן פחות מ14 חודשים תוכלו גם להגיש בקשה לדמי הורות –  Elterngeld שתקף שלושה חודשים אחורה. אין זה משנה אם הילד נולד בארץ או לא. בנוסף תהיו זכאים להחזר מס של 4,000 אירו לשנה לילד על הוצאות טיפול וגידול הילד (יותר במקרים מיוחדים). תוכלו גם לקחת חופשה בת 2-3 שנים לגידול הילד במסגרת חופשות הורות – Elternzeit.

עם ירידה מתמשכת במספר הלידות השנתית והזדקנות האוכלוסייה, כמות ההטבות למשפחות בגרמניה צפויה לגדול. כבר היום מדינות המחוז מאמצות הטבות בשטחן. כך לדוגמא מדינת בוואריה מסבסדת גנים לגילאי 3+ בסך 100 אירו לחודש.

תשתיות למשפחות, אטרקציות, גני משחקים ועוד

לא אשכח את אחד הדברים שהדהימו אותנו כשהגענו לראשונה לגרמניה. נסענו למרכז קניות ליד הבית ולצד חניות נכים היו חניות למשפחות. אלו הן חנויות רחבות יותר בכחצי מטר שמסומנות בתמרור של משפחה וקרובות למעליות. כמה פשוט ככה מדהים – במהלך השבועות הבאים נוכחנו לגלות שמדובר בנורמה.

הטבות למשפחות ותשתית שמעודדת ילודה וגידול ילדים היא חלק אינטגרלי מהתרבות הגרמנית. מעבר להטבות הכלכליות, בגרמניה יש גני משחקים סופר מושקעים שפזורים בכל מקום. תמצאו אומגות, משחקי חול, מתקני טיפוס ומגלשות מסולסלות בכל פינה. לא משנה לאיפה תסעו, תוכלו לחפש Spielplatz בגוגל-מפס ולמצוא גן משחקים שווה בקרבה. לצד זה תמצאו בגרמניה פארקי שעשועים עצומים, מתקני מים ובריכות שחיה.

בנוסף, תחבורה ציבורית היא חינם לילדים עד גיל 6. גם תרופות מרשם לילדים הם בחינם.

סיכום

במאמר זה ניסיתי לסכם באופן כללי מהם האתגרים וההזדמנויות המצפות לכם ברילוקיישן לגרמניה עם משפחה וילדים. כל נושא הוא עולם ומלואו ואמליץ בחום להיכנס לקישורים הנלווים כדי לקרוא על מידע נוסף ולהתעדכן בעמודים הרשמיים של הרשויות השונות. בהצלחה!